גישושים ראשונים

מתוך Tikshuv06

לבעלי הרשאות: נא לא לערוך ולא לשנות תכני דפים אלה. ניתן להגיב בדף השיחההצמוד לדף הראשי אברום רותם  בדוא"ל אישי אלי

פרק ב': גישושים ראשונים (נכתב ב- 31 אוקטובר 2006 ונחתם ב-   נובמבר 2006)

                                                                      

הבולדוג והפודל מככבים כאן, ובגדול, אך בשביל לדעת מי ומה - תאלצו לקרוא עד סוף דף זה, שהוא ארוך, אך מובטח לכם סיפוק הולם בסוף.

תוכן עניינים אל: דף ראשי אברום רותם ולדף שיחה לתגובות פרק א': טרם פתיחה  (נכתב בתאריך ה- 28 באוקטובר 2006) פרק ב': גישושים ראשונים (נכתב בתאריך 31 באוקטובר 2006 הסתיים 1 נובמבר 2006) פרק ג': תובנות הקמה וליקחן (נכתב בתאריך ה- 2 נובמבר 2006, הסתיים ב- 11 נובמבר 2006) פרק ד':תכנון כלי הוויקי להתנהלות למידה שיתופית (נכתב 11 נובמבר 2006) פרק ה': חשיפה ללומדים (נכתב ב- 14-18/11/06) פרק ו': נכנסים לשגרה - התנהלות מקוונת ריצה למרחקים ארוכים. (27 נובמבר המשך 16 דצמבר 2006) פרק ז': מחשבות על כלי Web 2 (נכתב ב- 26/1/07) פרק ח': סיכום ביניים וויקי מלווה כתה/מקצוע/פעילות (אפריל 2007) -

בפרק זה:
(1) נבין מה זה וויקי
(2) נספר מה גילנו במסע אחר טיפים ליישום
(3) והכי חשוב - התבונות המרכזיות שצצו שיהוו את התשתית ליישום Hai-Wiki.

 מה זה וויקי?                                                      
טוב, זה ממש פשוט (ר' כאן אפיון מפורט באתר הרצאות מאמרים וכו' של עבדכם הנאמן), בעקרון זהו כלי מקוון, בו כל משתתף (בעקרון) תורם (כלומר מוסיף) מידע מעצמו, ויכול לשנות ולהתערב במידע הקיים. זאת כשהוא יכול להוסיף דפים כרצונו, ובכל דף, שהוא ישות לכל דבר, עם שם, ניתן לנהל מידע סביב נושא נתון כלשהו.
במילים אחרות - הוויקי הוא כלי היתוך וזיקוק מידע שיתופי, כלומר, שמקורו מציבור גדול של משתמשים, בעקרון כל העולם.
כל אחד (בעקרון כמובן, כי ניתן להגביל זאת כפי שנראה בהמשך, לא בפרק זה) רשאי להוסיף מידע, ולעבד את הקיים כראות עיניו.
באופן זה מקבלים הגדרה חדשה לוויקי: 

הוויקי הוא כלי היתוך/ מיזוג של מידע ציבורי, עיבודו וזיכוכו.

בעקרון זה נחמד, וגם אם זה מרים גבה או שתיים, הרי לפנינו רעיון מדהים בעוצמתו: "קול המון כקול שדי" (פרפרזה על "קול שדי" בפרק א' בחזיון של הנביא יחזאל). בעצם המידע המוסמך והעשיר ביותר מצוי בידי הקולקטיב האנושי. אנו רגילים לראות מידע כתוצר של מומחים למגזר מסויים בו.  אבל אם נשאל את כל העולם, אודות משהו- נכנה אותו כאן "איקס", נקבל תהליך בן מספר שלבים הכרחיים:

•  איסוף המידע אודות ה-"איקס" - אין בעיה. באמצעות הוויקי הוא מגיע בעצמו כשכל אחד שיש לו מה לאמר, ורוצה מה לאמר, עושה זאת בעצמו, ללא כוונת רווח אישי/ כלכלי.
• איגומו ועריכתו ב"דף" העוסק במידע אודות "איקס" - עם הוויקי גם זה נעשה לבד. כל אחד מוסיף/עורך/משמיט על קודמו.
• זיכוכו - עם הוויקי זה נעשה לבד, באופן ספונטני, לא מכוון ולא מנוהל, אלא מתרחש ספונטנית באמצעות כל אלה שתורמים ועורכים את  המידע שקיים כבר מתרומות קודמות של מידע אודות ה-"איקס".

תארו לכם שאתם כותבים משהו, נאמר מערך שעור "דיקור יפני בחבל האו-אה". אתם אוספים את המידע, ומעיבירם לאחרים. כל אחד מוסיף, גורע, עורך, מסגנן, מבהיר, מקצר, מאריך. אחרי מספיק ידיים שזה עבר, ייתכן מאד שלא תכירו בכלל את התוצר, אבל הוא יהיה מוסמך ומעודכן ועשיר ומלא, תוצר תובנות ורעיונות נוספים שלא הייתים מסוגלים לעשות לבד. זהו תהליך סינרגטי (שהשלם גדול מסכום חלקיו באיכותו) מדהים, שנעשה כלאחר יד. כל אח תורם מעט, ללא מחויבות, בזמן החופשי שלו - והתוצר - שפתיים יישקו.

תארו לכם עתה, שאת כל המידע נערוך באופן זה. נלך לשאול את פי העם אודות משהו. מהר מאד נקבל תוצר הכי איכותי שניתן להעלות על הדעת, שכן, בעקרון, הוא כולל גם את המומחים שהיו נשכרים לצורך כך...

ישנה דוגמא יפה, [שתמצאו בעוד זמן לא רב (תחילת 2007) בספר: "לקראת בית ספר מקוון" מאת אץ רותם ויץ פלד הוצ' מופת] ופשוטה מאד: 
ביצירת האניציקלופדיה המקוונת הישראלית של YNET נדרשו 4 שנים, 5 עורכים במשרה מלאה שהסתייעו בכותבים רבים בשכר, ובאניציקלופדיה ("השיראלית" הוצ' כתר). לאר 4 שנים היו בה 6000 ערכים. באנציקלופדיה העברית שנערכה על וויקי על ידי כל דוברי העברית באשר הם, הגיעו ליותר מ- 20,000 ערכים תוך פחות משנתיים, ללא תשלום כלשהו עם מאות עורכים מתנדבים.

אז נכון שיש טענות מאד מוצדקות על החשש והאפשרות לאי מקצועיות ואי אמינות. הרי כמה מאתנו יודעים באמת לכתוב, כמה מאלה יודעים לכתוב טוב, כמה מאלה יודעים על ערך מסויים דיו כדי לתאר ולספר עליו, וכמה מכל אלה יודעים לכתוב ערך אנציקלופדי, קצר, מעמיק וקולע?

אז מה, אבל העקרון של השיטה הוא מופלא: מנגנון איסוף וזיכוך מידע בידי הציבור ללא הגבלה. ואכן - "קול המון כקול שדי" זו לא סתם אמרה, אלא מהות הזרה לפרדיגמת החשיבה שלנו, אלה שינקו עם חלב האם מעמדות, אליטות, מומחים מול בורים ועמי ארצות, ובעיקר - סדר ושליטה והררכייה. ביננו, קשה להשלים עם העובדה שהחכמה האמיתית היא לא של גאון זה או אחר, והשימוש היעיל ביותר בה הוא זה, בו אותו גאון שותף ליצירה ציבורית, אך לא סוליסט שעל פיו יישק דבר.
בסך הכל, קשה לנו להשלים שהחכמה הממשית היא של ההמון. והדמוקרטיה, אגב, היא מימוש רעיון זה, אע"פ שאנו לא רואים זאת כך, ומעוותים אותה.

לא נשכח להוסיף, שהמנגנון המפעיל מהלך כזה הוא חכם מאד: לכל דף יש "היסטוריה" - כל היגרסאות הקודמות (גירסה זה המידע בדף בין "שמור" ל- "שמור" בעריכה). ואם יש בעיה עם דף שנערך ושונה באופן לא ראוי - הגירסה הקודמת משוחזרת מיד, בלחיצת עכבר, ושלום על ישראל.
כמו כן, כי הרי לעשות שינוי בתוצר של אחר, דורש דיאלוג ונימוק. לכם לכל דף צמוד "דף שיחה" - בו ניתן לנמק, לשאול ולהתפלמס עם האחרים אודות שינוי כזה או אחר.

 אבל הדבר החשוב ביותר עוד לא אמרנו: עצם זה שניתן בכלי פשוט להפליא, שמדהים בעוצמתו - לשתף קבוצת אנשים בידע שלהם ובכידורי ההבעה שלהם בבניית מידע חדש, מעוררת התרגשות, שכן מדובר כאן על לימוד שיתופי - ערך פדגוגי שכולם מדברים עליו, אך בעצם לא יודעים לממש הלכה למעשה.
ועל על עוצמתה וחשיבותה של הלמידה השיתופית הלא זה כתוב באינסוף מקומות, כמו גם תרומה צנועה  של עבדכם הענו והנאמן אודות הלמידה השיתופית בכלל ובסביבה מקוונת בפרט .

  מה גילנו במסע אחר טיפים ליישום

                                                   גם הקייק והמשחתת שייכים לכאן - פרטים בהמשך              

במסגרת המסע, פצחנו (עבדכם הנאנן וגב' עידית אבני) בלראות "מה יש". כל שהיה ידוע הם קורסים שהתנהלו בחלקם באמצעות וויקי באונ' הפתוחה וכן במחלקה לחינוך באונ' חיפה. ד"ר דני בן-צבי הציג בפנינו את התנהלות קורס שבניהולו שהיתה אז (מספםר חודשים). זה בהחלט היה מרשים, אך כבר אז בלט לעיננו משהו, שבהמשך נשנה ללא הכר: בעצם נכפה כלי שכמעט ולא ניתן לשינוי - וויקי "אמיתי", והקשר בין התפריטים והכלים בו לבין הקורס היה רופף. קשה היה לראות, וודאי לממש ליווי קורס באמצעות הכלי כפי שהוא.

גם במקומות אחרים, נראה היה שישנן התחלות יפות באמת, אך הן היו גישושים ראשוניים - יריית פתיחה, ובעצם מצאנו עצמנו (עבדכם והגב' עידית אבני) די בחזית היולית, עמומה, עם הרבה כוונות אך מעט הרבה יותר מימוש. ובעיקר- חשש גדול. הדרישה האישית - התנהגותית- אינטלקטואלית שנדרשת ממשתתף בקהילה מונהלת באמצעות וויקי, היא גדולה מאד. החל בכושר הביטוי, במורכבות הנדרשת מהשתתפות אוטנטית ואמיתית וכו'.

"האם זה בשבילנו"? תהינו, ומאד קל היה לחזור אל ה-"היי-לרן" - High-Learn הותיק והטוב. המסורבל אך לפחות ידעת איפה אתה חי, עם מה תתחיל ועם מה תגמור. אך יצר ההרפתקנות גבר על האינסטניקט הפולני: "מה הייתי צריך את זה  "והפור נפל: אנו הולכים על זה ובגדול, אף שלא היה מושג מה אנו עושים, הן בצד הפדגוגי והן בצד הטכני, שזהו סיפור בפני עצמו, ונזכיר רק מעט ממנו.

כלי הוויקי פותח בהברקה גאונית, אך המימוש נעשה "בקוד פתוח", שכצעירים תוססים ומשני חברה, חלילה לנו, טפו טפו טפו, שזה יריח ולו במשהו ניחוח ביל גייטס, כלומר מיקרוסופט, על חלונותיה והמשחתות המתוכנתות שכל אחד מכניס אליו הביתה, גם אם הוא בסך הכל צריך קייק לסוף השבוע.

הקוד הפתוח (הממומש באמצעות מערכת הפעלה Unix וסימן ההכר הבולט שלו זה דפי php כפי שמופיעים ברשת האינטרנט)- סמל הפתוח והשיתופי החופשי וצעיר והעשיר והמה לא, שלא כאן המקום לפתח זאת. אך כדי להשתמש בכלי זה עליך להיות מומחה בשרת יוניקס, ועוד מיני מיומנויות שודאי לא נמצא אותן בביתנו, וגם לא מעבר לכביש. שנית, כל שינוי בכלי זה גורר עקימת פרצוף, אם לא זלזול תהומי משני טעמים:
א. זה דרש התערבות טכנית בתוכנה פשוטה יחסית, אך מאד לא ידידותית לאיש מן הישוב. ואם תכנה זו יושבת על שרת, נאמר של אונ' חיפה הגדולה הונכבדה, איש לא יטרח לשנות עבורך משהו, וגם אם כן, זה יהיה בקמצנות, כי לצדקתם יש לאמר - הם משרתים את צרכי המוסד ולא שגיונות של הוזים כאלה ואחרים.
ב. יש נימוק אידואלוגי: או שאתה וויקי או שאתה לא קיים. לא יעלה על הדעת, למשל, להגביל, רחמנא ליצלן, שימוש באתר לצרכים קולקטיביים ולתת יותר מקום לשימוש אישי למשל. "אישי זה לא כאן" ירטנו, ובצדק - כי הויקי הוא קודם כל קול ההמון, וקול כזה או אחר של מנדהו, ממש לא רלוונטי.

וכאן נגיע לשתי תובנות מרכזיןת, שמקוצר הדף רק נרמוז עליהן, וכל אחד מהקוראים הנאמנים שכבר הגיעו עד הלום - ואידך זיל גמור, יעני והשאר - תלכו ללמוד בעצמכם, ואנו רק נרמוז כאן על שתי התובנות שהפכו במידת מה את הוויק כבולדוג אנרכיסטי שופע עזוז ואידואולוגיה מכאן ועד קמצטקה, לפודל חינני, שלא יוצא כמעט את הבית, אך הרווחים מהפיכת בולדוג אנרכיסטי זה לפודל עם צמות גדולים מאד, כפי שנראה בהמשך, ויסלחו לי האנרכיסטים, חובבי הוויקי המושבעים למראה מה שעשינו מהוויקי ולאן הבאנו אותו, מסכן, לשרת פדגוגיה די לא מושכת. כי מה רציתם שפדגוגיה תמשוך ותרתק מישהו?

התבונות המרכזיות שצצו שיהוו את התשתית ליישום Hai-Wiki

 להלן שתי התובנות המרכזיות, וההסבר בדף הבא: תובנות הקמה וליקחן:

תובנה ראשונה: הוויקי כמות שהוא אינו מתאים לפעילות פדגוגית מקיפה. זאת עקב הדגש על האחידות והרבה פחות על הייחודיות. דגש על התוצר שהוא פרי עמל רבים, אך הזנחת הפרט - הכרה בתרומתו ושמירת ביטוי אישי/פרטי ללא שינויו על ידי האחר. שמירה על הייחודיות, לצד האחידות, מחייב הקצאת מרחבים אישיים לביטוי אישי, לצד המרחבים השיתופיים המבטאים ביטוי הקבוצה כישות עומדת בפני עצמה, שאין בה סממנים אישיים של הפרטים בה.

תובנה שניה: הווקי כמות שהוא לא מתאים להובלת פעילות פדגוגית מקיפה כמו אתר מלווה פעילות. הוא מחייב שינוי תפריטים והשמטת מספר פיטצ'רים שלא תורמים למטרת התנהלות הפעילות הפדגוגית.

תובנה שלישית: כשאת/ה אומר/ת 'וויקי' למה את/ה מתכוונ/ת? מסתבר שכבר כיום (מאי 2007) קיימים עשרות רבות של סוגי וויקי. עם מאפיינים שונים ואף משונים, שלא בהלימה למאפייני הוויקי המסורתי.  ראו  מאגר משווה של סוגי וויקי באתר ייעודי לשם כך:  WikiMatrix

 במילים אחרות - אנו הופכים את הבולדוג - הוויקי הקיים, הציבורי, הפתוח, הממלא תפקיד כביטוי לקבוצה שיתופית, ללא סממנים אישיים של הפרטים בה, לפודל עם צמות: גם עם חלק אישי, גם הרשאות כניסה שללא אלה לא ניתן לבצע באתר דבר, וגם ישנוי תפריטים והשמטת לכים מספר שאין בהם שימוש למטרת הובלת הקורס.

אף עבדכם הנאמן שוקד כעת על יוזמה לפיתוח וויקי-כתה, עם מאפיינים ייחודיים ללמידה שיתופית, כולל למשל הערכת תרומת כל לומד לכל דף תוכן, שיאפשר למורה להעריך את הלמידה שנעשתה ברקב כל לומד בנפרד, ולא רק התוצר הכוללני.  לכשהעסק יתקדם יותר, פרטים נוספים תוכלו למצוא כאן.

 חזרה אל: דף תיעוד ראשי אברום רותם ; פרק א':  טרם פתיחה
המשך אל: פרק ג': תובנות הקמה וליקחן: