שיחת משתמש:אברום רותם
מתוך Tikshuv06
קראתי בעיון ובעניין את הגיגיך, וחשבתי על משמעותו של הדף האישי.
לתפיסתי, דף זה אמור ללוות התפתחות רפלקטיבית של תובנות באשר לצמיחה אישית ומקצועית של הכותב, כמובן בהקשר של נושאי ההשתלמות.
מעניין, האם כשהתחלת לכתוב בו, חשבת על ציר מארגן של כתיבתך?
מציעה למקד את כתיבתו בציר/ים מארגן/ים כגון: התפתחות אישית בעקבות התובנות שעולות מההשתלמות, התפתחות בתפיסת תפקיד כרכז תקשוב, התפתחות תובנות בנושא מסויים מתוך נושאי ההשתלמות (ואז אולי מקומו ב"עץ הדעת"?), אותי אישית מעניין מאוד התפתחות בתחום האתיקה המקצועית ואנסה לתשאל את המשתלמים בכיוון.
עוד הצעות?
האם אתה רואה דף זה כאחד מאמצעי ההערכה של המשתלמים?
עידית
תגובה לעידית על "טרם השתלמות" 28.10.06
עידית היקרה. מי אם לא את יכולה להגיב ככה. לדרוש ממני שאדע עכשיו מה אני רוצה בכלל מהדף הזה. אז כן, יש לי תכנון די מדוקדק בראש: לתעד את התובנות ההתנהגותיות והטכניות בכל הקשור בשילוב הוויקי כמלווה קורס, למען "הדורות הבאים" - הרי ברור לי כבר עתה שעוד שנה כל בר בירב יקים לו וויקי למשהו בבית הספר, ומזה אני חושש. שזה יהיה ללא הבנה מספיקה של הכלי ואופני העבודה. ו... לא, לא אתפרש ליותר מדי דברים כפי שהצעת, אתמקד בזאת.
תגובה לתגובה, מאת: עידית, 28.10.06
אם כך נרגעתי ולא נותר לי אלא לעקוב בסקרנות אחר התיעוד הממוקד של תובנותיך, חששותיך וחוויותיך...
מאת: ניצה גרבר 28.10.06
עידית ואברום, קראתי את הדיאלוג, לדעתי הויקי מזמן לנו אפשרויות חדשות ורבות ולו גם מעצם העובדה שהוא פתוח לכל ומאפשר כתיבת תכנים באופן חופשי. יחד עם זאת, אני מסכימה עם עידית, שהדבר מחייב שמירה על כללי אתיקה בכמה מישורים: שמירה על זכויות יוצרים, שיקולי דעת מה מתאים ומה לא, פתיחות מצד אחד והקפדה על אי פגיעה ברגשות של אנשים שונים וכו'. אני לא חשה שאני מכירה את כל יתרונותיו וההזדמניות שמאפשר לנו הויקי, אך אני בהחלט מודעת ליתרון השיתופיות הייחודי שמזמן האתר ואשמח מאוד להעמיק ידיעותיי בתחום זה. אברום כתבת שאתה לא היית רוצה שכל אחד יפתח ויקי ושיעשה בו שימוש , האם התכוונת שהויקי כן יהיה זמין ושמיש אך באופן מושכל, יעיל ואחר , כזה שיצעיד את החינוך ואת התלמידים קדימה? אני רואה בסביבת הויקי אתגר אמיתי ומקווה שאוכל להנות מיתרונותיו הרבים תוך הכרות עם חסרונותיו {שהרי כפי שכתב אברום...לכל דבר יש גם וגם...}. ניצה.
==מאת: אלה ביתן 28.11.06 23:45==
לאברום שלום!
אני מנסה להעלות מצגת לציפור הנפש האם יש מגבלה לגודל הקובץ? הוא 2.3MB
להתראות
תשובת אברום 30.11.06: אלה, לא יודע לי על מגבלה שכזאת
אם אכן אינך מצליחה שוב - דבר שקורה בעלאת קובץ גדול יחסית - יש שתי אופציות נוספות:
1. לוותר...
2. לפצל את המצגת לשני קבצים, שהשקופית האחרונה היא הפניה לקובץ השני.
אברום היקר, 23.12.06
שבת בשעה 6.31 בבוקר..... הוספת את הקישור להצאתך, תן הזדמנות לאילו שקמים קצת יותר מאוחר (כמוני למשל ...) ורוצים לסיים את התיעוד כמו שצריך כולל הוספת קישורים.
שבת שלום, איריס
איריס היקרה: קדום כל השעון באתר מפגר ב- 3 שעות, אז ככה שזו היתה כבר שעת בוקר מתקדמת מאד.
שנית - מאחר ולא ידעתי אם סיימת או לא, הוספתי קישור ותיקנתי מספר דברים קטן שעלולים היו להתפרש לא על פי כוונת המשורר.
קטנתי מלהתערב בעבודתך המבורכת, אך זהו מן הסתם תכונה מעצבנת של העבודה השיתופית. צריך ללמוד לחיות גם עם זה.
בכל מקרה ודאי שלא היתה לי שום כונה להתערב וכ'ו, ולו הייתי יודע שאת עומדת להמשיך - ודאי שלא הייתי נוגע.
רק טוף, אברום :>)
אברום היקר,
לעונג לי הוא השיתוף, הכל מתוך דאגה לשנת היופי שלך.
רק טוב, איריס
אברום , אייכה?
איריס
מצטרפת לתהייה
איילת ס.
הי לכולם. (27/2/07 אברום משיב)- ראו פרטים בדף התוכן כאן.
חזרתי ממסע אישי לנפש באמmעות ניבכי השסטרות הוודיות (כתבי הקודש הוודיים) במקדש אי שם בצפון הודו.
המסע היה חודש. הגעתי אך לא נחתתי עדיין.
מוכן לנדב תובנות, למרות שזה דורש הקשבה והפנמה, ולא תהיות ושאלות, כמו שאנו, הישראלים מצטיינים בו...
תמונות בהמשך....
איילת מוסיפה 27/2/07: אכן חסרת לנו מאוד...לא הבנו לאן נעלמת? נשמח לתובנות החדשות וזה הזכיר לי סיפור שקיבלתי לא מזמן במייל
הרוח הגדולה .אגדה עתיקה מספרת כי בראשית ימי העולם, היו בני האדם כאלים עצמם.
כוחות רוח ויכולות גדולות היו להם, אך ברבות השנים ניצלו כוחות אלה לרעה, והביאו את ראש האלים להחלטה כי יש לקחת מהם את "הרוח הגדולה" ולהסתירה מפניהם.
קרא ראש האלים לעוזריו וביקש עצתם באשר למקום בו יש להסתירה.
הציע האחד: החבא את הרוח הגדולה מתחת לאדמה.
ענה האל: בני האדם בתבונתם יחפרו את האדמה, יחפשוה וימצאוה הציע השני: להשליכה אל קרקעית האוקיינוס.
אמר האל: במוקדם או במאוחר יֵחקרו האוקיינוסים והימים על-ידי האדם, הוא ימצא את הרוח ויעלה אותה שנית מעל פני המים.
לפתע, ידע האל את אשר עליו לעשות: נחביא אותה בתוך בני האדם עצמם, ונקרא למקום המחבוא – "מקום הנשמה". שם הם לעולם לא יחפשוה.
מאז אותם זמנים גילו בני האדם תגליות מופלאות על פני האדמה ומתחתיה, טיפסו וכבשו את פסגות ההרים, גילו את מצולות הים ועומק השמיים.
אך תמיד הם בדרכם ובחיפושיהם אחר החדש, המיוחד והמופלא ....
אשר נמצא בתוכם פנימה.
איילת ס.
===אברום משיב לאיילת===
אכן סיפור יפה, ומזכיר במשהו את הספרות הוודית: חיי האדם כאן החלו באמת כשכל בני האדם היו מודעים לעצמם ולאלוהים ועשו רק טוב, אך במהשלך הדורות חלה הידרדרות, ואנו כיום מצויים בעיצומה של האקט הסופי של הידרדרות זו, כאשר סיומה תהיה ביצירת עולם חדש מופלא מחדש.
מה שמסתתר ,בתוך" האדם זה ה- פרהאטמה ("הנשמה הגדולה") שהיא ההבט האלוהי בכל אחד מאיתנו, ובשם אחד מתוארת הנשמה שלנו כ -אויג'נטא-סאקאה (סנסקריט) - תרגום: "בעלת הידיד הלא ידוע", כי בעצם אנו לא מכירים בעצם "ידיד זה" שהוא ההבט 'האלוהי' שבכל אחד מאיתנו. וכך זה מתקשר יפה לסיפור שהבאת כאן.
</p>